עודכן לאחרונה ב 14.5.2004
הסיפור נכתב על ידי "יניב 2004-2005"
יניב החל לברוח במהירות לביתו, אך לפתע, באו בריונים מהצד השני.
"בבקשה, אני מצטער, לא התכוונתי, לא חשבתי מה אני עושה..." אמר מול
הבריונים שהתקרבו לעברו. הוא הסתכל אחרונית וראה את ביתו. הוא
רץ במהירות לבית הבטוח, ככה נוח חשב.
לא היה אף אחד בבית, לא היה מפתח, והוא ידע שהבריונים לא יפחדו
להיכנס לביתו. היה פתק במקרר: "יניב, הלכתי לעבודה, יש עוגת ביסקווטים במקרר,
אימא."
"מין הפח אל הפחת..." מילמל יניב. הדלת נפתחה, יניב עצם את עיניו,
והתחיל למלמל בשקט:"בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה...."
"יניב, מה קרה?" יניב הסתכל מול האדם שעמד מולו, אבל אדם מדמו שלו. אימא שלו.
"לא קרה כלום! זה בסדר!" אמר יניב במהירות וקם על רגליו. "טעמת
מהעוגה שלי?" שאלה אימו. "לא, רק עכשיו חזרתי."
"ומי היו הילדים בחצר?" הקשתה אימא.
"חברים" ענה יניב ולא הסתכל לאימו בעיניים.
"יניב, אני צריכה לספר לך משהו....." אמרה אימו...