שומרים על כושר

בואו נדבר קצת על ריצות....

פעם קרה לכם שיצאתם לריצה עם חבר שבכושר הרבה יותר טוב משלכם?

אתה רץ כמה קילומטרים, אתה עוד שנייה מתעלף וחבר שלך נראה כאילו הוא רק עכשיו התחיל את הריצה. אתה מרגיש שאתה חייב להפסיק, אז לכולנו יש אותו תירוץ- "נתפס לי השריר". אתה אומר לחבר שלך שיש לך כאבים ברגל אז אתם עושים הפסקה, יושבים, ואז אתה מביא משפט: וואי איזה באסה זה הכאבים האלה עכשיו, הייתי יכול לרוץ עוד הרבה!

יש גם את הילדים האלה שאתה יוצא איתם לריצה והם כזה לוקחים את זה קשה, אתה קולט אותו בא כולו עם מכנס ספורט, גופייה, שלוש סרטי זיעה לידיים ועוד שניים לרגליים ועם כל הדאווין אתה רואה אותו אחרי שלוש מטר: "נתפס לי השריר אני לא יכול להמשיך, חבל, דווקא בכלל לא הייתי עייף" (לא, אתה לא עייף, אתה סתם מתנשף כאילו רצתה עד אילת).

עכשו, בואו נעבור לקטעים על חדר הכושר.

נכון יש את הילדים המתלהבים האלה שבאים אליך ומתחילים להשוויץ שהם התחילו ללכת לחדר כושר? אבל בתכלס, בחדר כושר אף אחד לא מתמיד. מישהו שהתחיל ללכת, אחרי חודש אתה רואה אותו כל היום על המחשב שותה קולה, אתה שואל אותו למה אתה לא בחדר כושר? אז הוא דופק לך משפט: "אני רק עשיתי הפסקה" . אז אתה קולט אותו אחרי שנה עדיין על המחשב עוד לא סיים, הוא אומר לך "אני עדיין בהפסקה".

וגם יש את הילדים האלה שחושבים שאחרי שבוע בחדר כושר כבר יש להם שרירים כמן של מתאגרף. הם באים ומתחילים להגיד לך "תראה איך התחזקתי, תראה איזה שרירים, תראה איזה ריבועים, אני פשוט סוס ואני רק שבוע בחדר כושר!" . במצב הזה אתה עושה איתו הורדות ידיים וקורע אותו בלי להתאמץ. אז הוא אומר לך: "טוב, אני מתאמן רק שבוע..".