בואו נאכל
אחח... אוכל. איזה ריח, איזה טעם... והאוכל של אמא. אין כמו האוכל של אמא, נכון?! כל מה שהיא מכינה, אתה אוהב... שניצל, אורז, פתיתים, כדורי בשר, עוף, פלפל ממולא, מעיים ממולאים בבשר טחון שעמד כל היום בשמש...
טבע האדם, הוא לאכול מה שהוא אוהב... למשל, כשאתה מתארח אצל חבר/משפחה/סתם איזה הומלס ואתה כבר מריח שמשהו טוב קורה במטבח ואתה ממממתתת מרעב! ואז... קוראים לשולחן.
אתה רואה ממולאים, דגים, בשר, תפוחי אדמה ובאמת מכל טוב. אתה לוקח מזה ומזה ומזה, ומתחיל לאכול. איך שמגיע הביס הראשון, אתה כבר מדמיין איזה טעם יש לזה.
אבל אז זה עובר בגרון, מגיע לקיבה והבנת שעשית את טעות חייך. מכיוון וזה "לא מנומס" לצעוק: "איזה גועל נפש" ולירוק ת'אוכל בפרצוף... אתה לוקח ביס קטן קטן קטן, עם חתיכת לחם גדולה גדולה גדולה.
הבעיה היא, שזה לא נגמר! לא רק זה... לא מספיק שאתה צריך לאכול את הזוועה הזאת, אתה גם חייב לשבח את האוכל ולעשות קולות כמו איזה סוטה (ממממ...).
כשאתה יושב במסעדה, שאתם אוכלים עם המשפחה שלכם ורוצים לקרוא למלצר, נכון זה הופך לריקוד?!
אתה מקווה שהוא יעבור לידך וישים לב אז אתה מתחיל...
פעם ראשונה: מלצר (מסמן עם היד).
פעם שנייה: מלצד! (מסמן עם היד ועושה כבר תנועה)
פעם שלישית: מלצר! (מתחיל לרקוד לו דיסקו: מרים ת'יד ומוריד כדי לסמן שיבוא לשולחן.)
עוד טרגדייה במסעדה, זו השתייה... לקנות שתייה.
אתה מקווה שיהיו בקבוקים קטנים שתוכל לבחור מה שאתה רוצה,
ואז המלצרית מגיעה לך... יש לנו רק קנקן לימונדה עם לימון בצד, קנקן פסיפלורה, קנקן אפרסק, קנקן... כוסאוכתו! (סליחה על השפה הבוטה)
לא משנה, תביאי קנקן מים מהברז.
אפרופו שתייה, נכון שאתה מוזג לך שתייה לכוס ואתה מגלה לכלוך אין לך כוח להחליף כוס, אז אתה מתחיל לעקוב אחריו, לראות שלא בלעת אותו בטעות.
אתה מתחיל לפזול לכוס ואז אתה לא מוצא ת'לכלוך. זהו, אתה חושב כאילו שהלך עלייך... שאתה מתפגר פה עוד שנייה. ואז אתה מגלה, הנה הוא! טוב, להיות מרוכז... צריך לגמור ת'מים בלי לשתות אותו.
אפרופו "הלך עלייך", נכון יש תמסעדות "יוקרה האלה" שהכל זה סטייק אנטריקוט פילה "במגע" פירה?! מביאים לך איזו חתיכת אנטריקוט ששוקלת בקושי 50 גרם עם איזה משהו צהוב מרוח לך על הצלחת. עכשיו מולם מתחרות המסעדות הגרועות ביותר, השוק. הכל מטונף, מסריח מדגים שלא זכו לראות מזה קור של מקרר ובגדים שההודים לא לובשים!
לכל אחד מגיע הרגע שהוא מחליט לעשות פוזה על חברה שלו, שם כובע של שף, סינר ואולי אפילו מצייר שפם (למוזרים שבינינו). ואז, אח שלך עובר לידך, שואל: "וואי, מגניב! מה אתה מכין?" אתה אומר לו: "מחמם ת'אוכל של אמא מאתמול במיקרו."
נסיים באנשים שעושים דיאטה.
יש אנשים שבאמת לוקחים רציני את הדיאטה ויש ת'אנשים שעושים "דיאטה".
האנשים המשוגעים שעושים דיאטה, לא מוכנים לשים שום דבר בפה, חוץ ממה שהדיאטנית אמרה להם. עכשיו זה מגיע למצב שהאנשים אנורקסיים. למה אף פעם לא ראיתי דיאטנית שהיא רק עור ועצמות?!
בכל מקרה, יש גם את הסוג הנורמאלי, זה שאתה מציע לו קוביית שוקולד, הוא אומר לך: "תגיד לי, אתה יודע כמה קלוריות יש בדבר הזה?! זה כמו לאכול עכשיו קערת סלט ועוד פרוסת לחם עם גבינה לבנה." אתה שם לו על צלחת רק קובייה אחת ולוקח את שאר החפיסה אלייך ליד. אתה שם לו את זה מול העיניים ואומר לו: "אתה רואה את זה (מרים ת'חפיסת שוקולד) זה ג'אנק, זה מלא קלוריות, אבל אתה מסתכל על זה, מרים ואין מצב שאתה לא אוכל את זה."
נותן איזה ביס בחפיסה והוא מיד מצטרף ואומר: "יש מצב לעוד איזו קובייה?"
עלה ב- 01/05/2014
2,432
צחקו לפניכם
