חוטב עצים כרת יום אחד עצים על שפת הנחל, לפתע נפל הגרזן למים, 

החוטב החל בוכה ובמקום עבר בעל האדמות ושאל לפשר הבכי, החוטב הסביר לו שנפל הגרזן המשמש אותו למחייתו, נכנס בעל האדמות למים והוציא גרזן מזהב ויהלומים, ושאל את החוטב, האם הגרזן הזה שלך, ענה החוטב לא... 

בעל האדמות נכנס בשנית לנחל בשנית ויצא ממנו כשהוא אוחז בגרזן מכסף. "האם זה הגרזן שלך?", שאל. "לא", ענה לו החוטב. בעל האדמות נכנס בשלישית ויצא עם גרזן מברזל. 

"האם זה הגרזן שלך?", שאל, "כן!", ענה לו החוטב בשמחה. בעל האדמות היה כל כך מרוצה שמצא אדם ישר, עד כי נתן לו במתנה את 

כל שלושת הגרזנים, חוטב העצים הלך לביתו כשהוא שמח וטוב לבב. כמה ימים לאחר מכן, הלכו חוטב העצים ואשתו לטייל על שפת הנחל, 

כשלפתע נפלה האישה למים. ושוב חוטב העצים החל לבכות, שוב הגיע בעל האדמות ושאל אותו לפשר הבכי. 

"אשתי נפלה למים!", ענה לו החוטב האומלל. בעל האדמות נכנס למים ויוצא עם פמלה אנדרסון. "האם זו אשתך?", ! שאל. "כן!", ענה לו החוטב. 

"שיקרת לי", צעק בעל האדמות, כשהוא רותח מזעם. "תבין", ענה לו החוטב, "יש פה אי הבנה. אם הייתי אומר לה (ם) לא, היית יוצא עם יעל בר-זוהר, ואם הייתי אומר לא גם לה, היית יוצא עם אשתי, 

ואז הייתי אומר כן, ואז היית נותן לי את כל השלוש. תבין, אני אדם עני, אני לא מסוגל לדאוג לשלושתן, לכן אמרתי ישר כן לפמלה".