אוף. אני עד עכשיו לא מבינה למה כל הסיפור הזה נפל עליי.

כאילו ממש לא נמאס למה שזה לא יהיה איפה שזה לא יהיה, שהוא תמיד מפיל עליי את כל הדברים המסובכים האלו.

בכלל, אני עדיין לא מבינה למה אמא שלי (בת') התחתנה עם איתן והצחנה, הרי היה לנו כל-כך טוב ביחד, רק שתינו, בלי איתן המסריח הזה.

אוי, רגע, שכחתי להציג את עצמי.

קוראים לי שר, ואני ילדה בת 11 ואם אי פעם תראו אותי, תגידו לי שאני נראית נורא בוגרת לגילי, למרות שאני חושבת שזה בדיוק הפוך: אני ילדה עם שיער חום בהיר די גלי, עיניים שנעות בין גווני הכחול לירוק חלש, ויש לי מין צלקת קטנה שחרוטה בידי כמו מין סימן בסינית, או יוונית, עדיין לא הצלחתי לפענח. בכל מקרה, אני לומדת (יותר נכון למדתי) ב'פנימית אורנים', המקום לעינוי וסבל הלאומי, או כמו שהמנהל ווית'רסון אומר, בית ספר שמגדל את התלמידים כאילו הם בחממה.

הבעיה היחידה שלו, היא שאנחנו, התלמידים, אומרים שזה בית-ספר שמגדל את התלמידים כאילו הם בתוך בית סוהר.

טוב, קצת חרגתי מהסיפור.

היום בבוקר קמתי, כרגיל, התלבשתי, כרגיל, וירדתי לאכול ארוחת בוקר עם אמא שלי, (כרגיל) כשאיתן עדיין נוחר את חייו מבעד לדלת הזו. אני עדיין לא מבינה איך לא נמאס לו להסריח את הבית ככה! באמת! כבר כשירדתי במדרגות התחרטתי וריציתי לרוץ למעלה מרוב הצחנה שיוצאת ממנו (כן, כן, אפילו כשהוא ישן).

אחרי ארוחת הבוקר, אמא שלי זירזה אותי, כדי שלא אאחר להסעה (עוד פעם) והמנהל לא יזמין אותה לשיחה (עוד פעם).

השבתי לה ב"אוקי אמא" הרגיל, שאני תמיד אומרת לפני שאני לא לכלא, אוי, סליחה, התכוונתי לבית הספר.

אז יצאתי, לא לפני שלקחתי איתי את התיק בית ספר החמוד שלי עם פרצוף הפנדה, הטלפון והאוזניות עם הווקמן (ששימשו אותי בעיקר בשיעורים, אם לא נרדמתי גם שם).

זה היה מרחק של עשר דקות מהבית שלי, לא יותר מידי. עברתי את חנות הסוכריות של מרטה, שגם היום הביאה לי סוכרית טופי, ועברתי גם את האוטובוס, שחלף מולי ו... רגע מה?! האוטובוס?! אוי, לא, עוד פעם פיספסתי אותו! עוד פעם אמא שלי תתקע בי מין מבט מאוכזב, שאני ממש שונאת  שהיא תוקעת בי. עוד פעם איתן יתקע בי את מבט ה"אמרתי לך" למרות שאנחנו אף-פעם לא מדברים. והכי גרוע, עוד עונש ממר ווית'רסון.

טוב, לא צריך לבכות על חלב שנשפך.

אם אני לא יצליח להגיע לבית הספר, לפחות אני יעשה משהו אחר.

רק מה? הרי אין עוד דרך להעביר את הזמן עד השעה שתיים אחר הצהריים, כמובן חוץ מאשר בשינה בבית הכלא (ז'תומרת, בית ספר) אבל את זה אני כבר לא אצליח לעשות היום. 

'אוף' אמר הקול שבתוכי, 'מה לעשות?'

 מיואשת ואובדת עצות, התישבתי על האספלט החם בלי שום מושג מה אני אמורה לעשות עם עצמי.

אני לא בטוחה מתי זה קרה, כנראה שכשמעט נרדמתי על האספלט, אבל אופנוע (לפחות ככה חשבתי) בצבע שחור החנה לידי, והניח לידי חבילה לבנה.

רק כשהחבילה נגעה ברצפה ונשמע קול של משהו נופל, הרמתי את ראשי, ואז, טוב כל מה שראיתי היה שיער בלונדיני מתנפנף ברוח והמון ענני אבק ועשן, והחבילה כמובן.

די ברור שגם ברגע הזה לא ידעתי מה לעשות.

 

אהבתם? כשיהיו לי 3 לייקים אני ימשיך:)

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב. לחצו כאן עכשיו כדי להירשם או להתחבר!

תגובות אחרונות

מאת: נועה2004
תאריך: 21/08/2014
הודעה: סורי עם אסור לפרסם יש פיצויים.

שיחת טלפון בין ליאל ללימור

לימור~ליאלוש אומייגד לא תאמיני מה מצאתי!!~

ליאל~כן לימורוש מה הפעם?~

לימור~מצאתי אתר חדש.טוב לא ממש חדש אלה עם שם חדש.~

ליאל~איזה?~

לימור~lilian blog~

ליאל~שם מעלףף~

לימור~ונפתחו המנויים!~

ממשיכה~וגם האתר מתאים לאלה שלא יודעים עברית.~
ליאל~שניה אני נכנסת.ואו ממש מושקע.יודעים לעצב פה.~

לימור~ביי ליאלי אני הולכת להירשם!~

ליאל~ביוש לימורוש גמאני!~

בקרוב באתר היו מלאא דבריםםםם

בקרוב למנויים תיהיה פינת השלמות רק ורק להם!!ועוד מליאאןןןן דברים בקרוב!

רוצים להירשם למנויים?

לחצו כאן כדאי להירשם

פיצו?אני מכבדת אותכם ואת אתרכם אז הינה שתי חתימות להעתקה -31688ee.png

KlvHM72.png

18fe693ab409a94b3bfbf662003a50fd53f4d4c4

אני הכנתי,יפה או לא??

מאת: zoe blog
תאריך: 20/07/2014
הודעה: הסיפור נפתח! תאמרו אם אהבתם(:
תאריך: 26/06/2014
הודעה: היוש! מה קורה? תרצי הזמנה, קקון מתוק, להירשם למנויים, להשתתף בתחרויות? את מוזמנת למגוון פעילויות!
תאריך: 27/05/2014
הודעה: היי
תאריך: 22/02/2014
הודעה: יפה
עמוד:




כניסות שונות: 19040
עמודים נצפים: 20967
האתר עודכן לאחרונה בתאריך 11.01.2014

האתר TentyForSeven נבנה באמצעות מומו אתרים - בניית אתרים לילדים בחינם.
כל הזכויות שמורות ל ו \ או ליוצרי התוכן המקוריים. רוצים לבנות אתר בחינם? לחצו כאן עכשיו!
נתקלתם בתוכן פוגע? תוכן מפר זכיות יוצרים? לחצו כאן כדי לדווח לנו.