היי מה קורה?
צוות האתר: לא מחובר=D
לא נורא- בטוחים שתתגברו- ועד אז,
מקווים שתהנו!!
פרק 3
לונה
אני ממש מקווה שג'וני סתם צחק בנוגע לזה שהוא לא זוכר כלום, כי אז זה אומר שהוא שכח את היום שבו יצאנו ביחד לרכוב על סוסים, את הפיקניק ביחד, ואת היום שישבנו ביחד על גבעה והוא הציע לי חברות ואז נישקתי אותו.
אני לא מאמינה שהוא שכח את כל זה!
אם אני יימצא את מי שאחרי לזה אני יחסל אותו לגמרי!!!
ועד אז כדי שאנסה להגיע לחדר שלנו בין ים הילדים האלה.
רגע, הנה החדר, חדר מספר 234. מזל שג'וני מושיט לי יד.
איזה נעים זה לגעת בידו הלב שלי ממש מקפץ משמחה!
"תודה שעזרת לי בין ים הילדים האלה" אמרתי.
"בכיף" אמר "על מה דיברת בחדר האוכל עם ג'ייק?"
"בוא תראה" אמרתי ונכנסנו לחדר.
הובלתי אותו אל החלון והוא עשה פרצוף ממש מופתע, או שהוא ממש היה מופתע, או שהוא היה שחקן ממש טוב, אחד משניהם.נראה לי האפשרות הראשונה.
"מה זה החומר הזהוב הזה?" שאל ג'וני, כשניסה לקחת אותו.
"לקחתי כבר" אמר ג'ייק "ולא כדי שתריחו את זה. תאמינו לי."
"אפשר את זה שנייה?" שאל סקופ.
"בטח" אמר ג'ייק, והביא לו את החומר המוזר, שאגב התחיל לקבל, אם זה בכלל אפשרי, ריח עוד יותר נורא.
סקופ הוציא מתיקו משהו שדמה לזכוכית מגדלת אך ברגע שה"זכוכית מגדלת" הזו קלטה את החומר שכבר לא היה כל-כך זהוב היא הוציאה מיליוני חוטים דקיקים שגדלו והתעבו והפכו להיות בצבע מתכתי כמו הזכוכית מגדלת.
הם (החוטים העבים כמובן) בחנו את החומר ועל המקום שבו היה אמור להיות הזכוכית נרשם מידע.
"זה חומר שימושי מאוד שיש לו מספיק כוח לשלוש הטענות לכלי נשק מזהב קיסרי"
אמר סקופ בעודו קורא את הכתוב. "והוא מאוד שימושי במקרים של מסעות, וחיפושים."
"ואו" אמרו ג'ייק לונה וג'וני כמקהלה.
"איך זה שלא סיפרת לנו את זה?" שאל ג'וני
"אני יסביר הכול מחר טוב? מחכה לכם מחר יום ממש קשה."
עליתי למיטה בקומה העליונה, בעוד ג'וני מחייך אליי. לאחר כמה שניות הבין שהוא מחייך אז הוא ירד לכבות את האור.
המשך עוד 3 תגובות.
(פיצוי על מקודם...)
רק משתמשים רשומים יכולים להגיב. לחצו כאן עכשיו כדי להירשם או להתחבר!
עמודים נצפים: 136481
כל הזכויות שמורות ל ו \ או ליוצרי התוכן המקוריים. רוצים לבנות אתר בחינם? לחצו כאן עכשיו!
נתקלתם בתוכן פוגע? תוכן מפר זכיות יוצרים? לחצו כאן כדי לדווח לנו.
תגובות אחרונות