פרק 5
ג'יייק
הייתי בטוח שסקופ ינסה לעשות ללונה משהו,
אבל לשם שינוי,
הוא לא.
הוא קפא במקום וכך גם כולנו.
'מה קורה פה?'
חשבתי ששאלתי את זה,
אבל מתברר שחשבתי
את זה.
אבל מה שהיה עוד יותר מוזר,
זה שג'וני ענה:
'תיקון קטן: למה שמעתי אותך חושב
בתוך הראש שלי?'
'אני יסביר אחר-כך' הדהד הקול של סקופ
בראשי.
לונה חשבה:
'סקופ, מה קורה פה, ולמה אנחנו לא מצליחים לזוז?
כי אם זה מתיחה אז-'
'זה לא, ובבקשה אל תסבכו את עצמכם עוד יותר,
טוב? אני מנסה לסדר פה משהו...'
ענה לה סקופ.
אני חושב שעמדנו כך כמה דקות,
עד שהבועה הזו התחילה לרעוד.
סקופ אמר/חשב:
'בספירת שלוש, רוצו!'
'שלוש, שתיים, אחת,
רוצו!'
הרגשתי שגופי מתחיל להשתחרר.
ניצלתי את ההזדמנות,
וזינקתי לעבר פתח הדלת.
סקופ היה בחוץ, וגם ג'וני,
אבל לא ראיתי את לונה.
ג'וני הושיט יד לעבר הדלת,
ומשך את לונה החוצה.
תקרת האבן התחילה להתמוטט.
נשמעה תקיעת שופר.
"צריך לצאת, בואו. אני יסביר הכול אחר-כך"
אני ג'וני ולונה החלפנו מבטים,
ורצנו אחרי סקופ לעבר מגרש האימונים
האחורי.
סומל היה בחוץ.
כמעט כל הנערים והנערות בפנימייה
המעצבנת הזו היו בחוץ,
וכמה מדריכים נוספים הרימו ידיים,
כאילו הם שומרים על בניין הפנימייה שלא יתמוטט.
כשכל הנערים והנערות היו בחוץ,
סומל הסתכל עליהם והנהן בראשו
לאות כן.
הם הורידו את ידיהם, והבניין קרס.
סומל הסתכל על כולנו,
ועשה דבר כל-כך מוזר,
שחשבתי שצריך לשלוח אותו למחלקת אישפוז מהיר.
תגובות אחרונות