היי מה קורה?
צוות האתר: לא מחובר=D
לא נורא- בטוחים שתתגברו- ועד אז,
מקווים שתהנו!!
סומל אמר:
"תביאו את אוהל מספר 69"
החלפנו מבטים.
ג'וני חשב: 'מה ל-'
סקופ אמר לנו: "אל תשמשו בצורת תקשורת הזאת,
סומל וכל השאר יכולים להבין אתכם עד
שאתם מספיק מיומנים בשביל לעצור את זה."
"לונה?" שאלתי.
עיניה היו פעורות, וכך גם פיה.
הבטתי לכיוון שהיא הסתכלה עליו,
ואתם בטח תקראו לי משוגע באותה
המידה כמו סומל (שיא חדש)
כשאני יתאר את מה שראיתי:
כמה מהמדריכים גיששו בחלל האויר,
כאילו האויר הפך להיות מוצק,
והם הוציאו משם אוהל מחנאות ירוק טיפוסי
מכוסה שכבה דקה של אבק,
לא היה בו שום דבר מחשיד,
חוץ מהאותיות הרקומות עליו בצבע זהב בוהק:
CP
בכתב מסולסל,אה, וגם היתה את
העובדה שהאוהל הגיע לגובה
שני מטר.
הנערים בשנה השניה לא נראו מופתעים
מזה שלפני רגע קבוצה של נערים שלפו דבר-מה
מהאויר.
"סקופ מה-" שאלתי,
אבל סומל קטע אותי:
"תיכנסו. החפצים שלכם יגיעו
עוד חמש דקות ועשרים ושלוש שניות."
נכנסנו.
זוכרים שאמרתי שאני משוגע באותה מידה כמו סומל?
אז תשכחו מזה.
אני משוגע הרבה יותר גדול מסומל.
המקום היה ענק ואני מתכוון לזה גם
בגלל שהוא גדול מאוד אלא גם
בגלל זה ש...
טוב, אתם יודעים, הוא היה פשוט
מדהים.
לא האמנתי למה שאני רואה.
שלטים מעופפים עפו מעלינו עם חצים
שמראים לאן ללכת,
חמש עשרה מעליות הוצבו במרחק
די גדול מאיתנו,
ומולן היו עוד מיליון דלתות בערך
שהצלחתי לקרוא רק כמה מהם:
חדר אוכל לחניכים שנה ראשונה
חדר אוכל לחניכים שנה שנייה
חדר אוכל לחניכים שנה שלישית
וככה עד לשנה שמינית נדמה לי.
היה שם גם:
משחקייה
בריכה
למידה
לחימה
ועוד כמה...
(אתם מצפים שאני יצליח לקרוא הכול?
כן, בטח. יש לי הפרעות קשב וריכוז, למה אתם מצפים?)
נערים ונערות חילקו לנו כרטיסים לפתיחת
דלתות, ומפה.
"טוב... מה זה היה?" שאלתי.
"זה היה משהו בסגנון
שמישהו הרס את הפנימיה, כמה חניכים הוציאו אוהל
מהאויר, ועכשיו נכנסנו למלון גדול פי שלוש
מהגודל שהוא אמור להיות,
ופספסתי עוד משהו?" שאל ג'וני.
"אתה פספסת די הרבה, אבל בשביל אחד כמוך,
כאילו יש למה לצפות." ענה נער אחר
שעבר לידנו. מבט אחד הספיק לי
כדי לדעת שזו החבורה המקובלת, הסנובית, והשטחית
שאפשר למצוא לפחות אחת כזו בכל פנימיה.
ג'וני צעד צעד קדימה,
וראיתי במבט שלו שנאה כזו גדולה,
שזה היה יכול להתריע אלוף עולם בהיאבקות.
סקופ הושיט יד, והסתכל על ג'וני.איך שהוא, ידעתי שהם
מדברים (אם אפשר לקרוא לזה מדברים)
במחשבות.
בסופו של דבר הייתה לי תחושה שסקופ ניצח,
כי החבורה הזו הסתלקה במהרה בלי שג'וני יפגע בהם באופן
פיזי. עברו כמה דקות שבהן אני וג'וני נעצנו בהם מבט
כשהם הולכים ומדברים על כל מיני דברים עד שהם נעלמו.
הודעה חזקה במיוחד הושמעה ברמקולים שפוזרו בכל חלקי 'בית המלון':
"תיכנסו לחדרים שלכם.החניכים בשנה השנייה יסבירו
הכול. אנא היפתרו מכל אמצעי תקשורת כל שהוא.
ארוחות ייתקימו בזמנים שרשומים לכם במפה, וכך גם כל שאר
הרישומים. שהות נעימה." אמר קול נשי.
עננים אפורים קטנים, הופיעו ליד כל אחד מאיתנו, ו'שאבו' לתוכם
את הטלפונים, המחשבים הניידים שנמתאו בתיקים, מנורות כיס,
או בקיצור- כל מוצר חשמלי כל שהוא.
אחרי שהם שדדו אותנו מכל המכשירים שלנו,
הם נעלמו.
"טוב, כדאי שנעלה לחדרים. אני יסביר הכול שם"
אמר סקופ.
"נקווה שזה יקרה" מילמל ג'וני.
ובאימרה מעודדת זו, הצטופפנו
במעליות שטסו עד לקומה שכל חניך היה צריך לרדת
בה.
המשך יבוא...
עוד תגובה אחת!
רק משתמשים רשומים יכולים להגיב. לחצו כאן עכשיו כדי להירשם או להתחבר!
עמודים נצפים: 111452
כל הזכויות שמורות ל ו \ או ליוצרי התוכן המקוריים. רוצים לבנות אתר בחינם? לחצו כאן עכשיו!
נתקלתם בתוכן פוגע? תוכן מפר זכיות יוצרים? לחצו כאן כדי לדווח לנו.
תגובות אחרונות