* אחרי שבוע *
שבוע שלם הייתי דבוקה למיטה, "תשחרר אותי כבר מהמיטה הזאת" התחננתי.
"אז תיזהרי בפעם הבאה שאת רוצה לעשות מעשה פזיז, אני ברור?" שאל והביט בי במבט המאיים והמוכר שלו.
"כן כן,אתה ברור" אמרתי באי סבלנות, 
זזתי במיטה באי נוחות כאשר הוא שיחרר את החבלים מידי ומרגליי.
קמתי על רגליי הרועדות, והתנערתי.
פתאום כשהתנערתי, חלק גדול מהחולצה נקרע, הבטתי בו במבוכה והכרנתי את ראשי.
"וואו, את גדלה מהר," אמר. 
"טוב אתה הולך להביא לי בגדים במקום לעמוד ולהסתכל עליי?" שאלתי כשהבחנתי שעניו נחו על החזה שלי.
הוא הביט בעיניי מחייך חיוך רחב ואז הסתובב ויצא.
אחרי 5 דקות הוא חזר אם בגדים אחרים, הורדתי את המיכנס וראיתי שהוא בוהה בי. 
בחנתי אותו בקפידה, תוך כדי שאני מנסה להישאר נינוחה ולא להסגיר את העובדה שאני לחוצה במיוחד.
כשהבחנתי בעיניו השקועות בחזה שלי, החלתי לזוז ממקום למקום בחוסר נוחות. 
הוא גיחך כשראה עד כמה אני נבוכה. "אני מצטער, לא התכוונתי להביך אותך בצורה כזו" אמר לפתע בקול חלש ורגוע.
הופתעתי, בפעם ראשונה שאני שומעת אותו ככה.
הוא התקרב אליי בצעדים קטנים, נרתעתי לאחור בבהלה, "מה אתה עושה?" שאלתי בקול רועד מעט כשראיתי שהוא נוגע בפניי.
הוא הסיט את שיערי מפניי למאחורי אוזניי.
הוא הביט בה, מבולבל. 
"הלחצתי אותך?" הוא חייך חצי חיוך, גורם לי לשכוח לרגע היכן אני נמצאת.
הוא עמד קרוב אליי, שיכולתי להריח את ריחו המשכר.
"א.......אני.... יכולה ללכת לשירותים?" אמרתי והזדקפתי באי נוחות.
חיוך נפרס על פניו , "השירותים שם" אמר והצביע על דלת מעץ, התרוממתי מהר וצעדתי לעבר השירותים. 
חיטטתי בארון שהיה בשירותים ומצאתי סכין חלודה בפינת הארון.
תפסתי בה, יצאתי מישם מהר, 
הוא הבחין בי ועניו התמלאו אש, התקרבתי אליו עם הסכין בידי, הוא הרים את ידו, מתקרב לעברי באיום. 
צרחה מקפיאת דם פלטה מפי.