"אמא," אמרתי בקול חנוק לשפופרת הטלפון. "מתוקה? זאת את?" שמעתי בקולה התרגשות.
"כן, זאת אני" אמרתי ובלעתי רוק, אחרי זמן רב כל כך. 
"מה שלומך מתוקה? איפה את?" שאלה מהר.
"אני..." מלמלתי, לא ידעתי מה לומר. מאור הביט בי בכעס. הוא חטף את השפורפרת מידי. "היא עם החבר שלה, אנחנו עכשיו בצימר." אמר וניתק.
"למה ניתקת?! רציתי לדבר איתה!" 
"תם הזמן שלך, עכשיו לכי להתקלח. את חוזרת למיטה שלך ולא יוצאת מישם. ואני לא רוצה לשמוע צעקות כי אני מביא חבר. אני מזהיר אותך. 
פיפס קטן שלך ואין לך ראש, מובן?" אמר בקול מפחיד, מאיים. הנהנתי בראשי והלכתי למקלחת. התבוננתי היטב במגבת שהוא נתן לי. הרגשתי כל כך עלובה, כל כך פתטית. 
חפפתי את הראש היטב, כשעיני מזילות דמעות ללא הרף, התחלתי לבכות שוב. להתייסר. זה לא מגיע לי.  למה לי? למה? מתי כבר אחזור?
ניגבתי את גופי והתלבשתי שוב במהירות. התיישבתי במיטה וחיכיתי למאור.
לפתע הבחנתי בארון קטן בפינת החדר. איך לא שמתי לב אליו. ניגשתי לראות מה יש שם, רגליי רעדו וגופי איתו, רועדים, מפחדים.
הושטתי יד לפתוח את המגירה, ראיתי שם תמונות. זה התמונות שלו ושל אבא שלו? מאור היה נראה בן 12 ולידו אבא שלו, שניראה שתי טיפות מים כמוהו.
לפתע הדלת נפתחה, זינקתי לאחור והתיישבתי מהר על המיטה. מאור עמד שם, עם עוד בחור, הם הביטו בי. "זאת החברה שלך?" שמעתי את הבחור פולט.
מאור צחק. "היא? ניראלך?" לא העזתי לומר מילה. 
הבנתי שאין מנוס, שאתחיל להתרגל לזה.
"אה זאתי שחטפת. הבנתי," חייך הבחור והמשיך לבחון אותי. המשכתי לשתוק ולהביט בהם. "מה קרה לה? היא בלעה תלשון?" אמר לפתע הבחור ההוא, "לא, היא אילמת" אמר מאור בחיוך והביט בי בשטניות. 
דמעות ירדו מעיניי ללא שליטתי. "מזה, היא בוכה?" שאל הבחור. מאור שתק. נשכבתי על המיטה וכיסיתי את גופי, בוכה שוב, בכי מר.
הם סגרו את הדלת ויצאו.

*לאחר שעתיים*

הדלת נפתחה ומאור עמד בפתח, נשען על המשקוף.
 לא ראיתי דבר, רק אותו. הוא הביט בי במבט מותש, עייף. לא אמרתי מילה, החלטתי שאני שותקת ואמשיך לשתוק עד שישחרר אותי.
"למה את בוכה? עד כדי כך רע לך איתי?" מלמל והתקרב אליי.
החזקתי בסמיכה, מושכת אותה אליי ומתרחקת ממנו. 
הוא נגע בידי, בידי הקפואה והרגשתי צמרמורת. משכתי אליי את ידי מידו החמה, ובהייתי בו שוב, מתבוננת בכל תנועה ותנועה שהוא עושה.
"תעני לי," אמר, אך אני המשכתי לשתוק. "תעני לי!" אמר והרים את קולו. המשכתי להתרחק ממנו עד שהגעתי לקיר. הייתי המומה, משותקת.
"את יודעת מה? את תהי פה.. תמיד תהי פה עד שתרקבי! חתיכת זונה! זה מה שאת"  אמר וטרק את הדלת אחריו. 
לפתע הבחנתי בשפופרת הטלפון. הוא השאיר אותה על המיטה.
תפסתי אותה מהר וחייגתי לאימא שלי.
"הלו?" שמעתי את קולה. "אימא תעזרי לי, אני לא בצימר אימא. תעזרי ל..." השיחה התנתקה כשמאור תפס בטלפון, 
שבר אותו על הריצפה, והביט בי בכעס. הביט בי במבט הכי מפחיד שראיתי אי-פעם.

 

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב. לחצו כאן עכשיו כדי להירשם או להתחבר!

תגובות אחרונות

מאת: ד"א
תאריך: 01/04/2014
הודעה: היי
מאת: MAYLIN-HELP
תאריך: 13/12/2013
הודעה: הודעה ולא פרסום [ - ;

חזרנו מהשיפוווץ !
חושבים שזה פררסווםם ?
אז זה לא זה ררק בשביל שתהנוו !
* נ.ב בבקשה תעשו לייק *
כי השיפוצים לקחוו זמןןןן !
מיילין

 

מאת: ענבר3
תאריך: 15/09/2013
הודעה: תענו על השאלה שיש לי באתר!!!!!!! בבקשה! היא נורא חשובה!
תאריך: 11/09/2013
הודעה: היי לכולם סורי עם אסור לפרסם אבל זה ממש חשוב לי אני משתתפת בתחרות האתרים שבפאן ג'יימס ואשמח עם תצביעו לי, כל מצביע שיגיד באתרי ויקבל משהו קטן לאתרו תצביעו בסקר שלמטה: www.moomoo.co.il/sites/page.php?id=101942
מאת: Lisa
תאריך: 09/09/2013
הודעה: אתר יפה
מאת: Lisa
תאריך: 09/09/2013
הודעה: אהבתי את הסיפור!
מאת: מעתיקנייייייייייייייתתתתתתתתת העתקתתת את הסיפור שלי"לבד בעולם"תימחקי בבקשה
תאריך: 05/09/2013
הודעה: חח מוחקת תגובותתתת???פחדניייתתת ולאאא אני לא רוצה שתסתירי את הדפים אני רוצה שתימחקייייייייייייייייייייי
תאריך: 05/09/2013
הודעה:

האתר מוקפא..

פרטים בעמוד ראשי

 

מצטערות אם אסור לפרסם..!

תאריך: 05/09/2013
הודעה: אתר מרשים :)
תאריך: 05/09/2013
הודעה: ווואווו אתר מרשים מאוד!
מאת: שניקוש!
תאריך: 04/09/2013
הודעה: מתי העונה הבאה??
מאת: שניקוש!
תאריך: 04/09/2013
הודעה: fb17a34a37e5moomoojpg
מאת: שניקוש!
תאריך: 04/09/2013
הודעה: fb17a34a37e5moomoojpg ולמה מחקת את כל התגובות?
עמוד:




כניסות שונות: 5357
עמודים נצפים: 6000
האתר עודכן לאחרונה בתאריך 17.09.2013

האתר ~ סיפורים בהמשכים ~ נבנה באמצעות מומו אתרים - בניית אתרים לילדים בחינם.
כל הזכויות שמורות ל ו \ או ליוצרי התוכן המקוריים. רוצים לבנות אתר בחינם? לחצו כאן עכשיו!
נתקלתם בתוכן פוגע? תוכן מפר זכיות יוצרים? לחצו כאן כדי לדווח לנו.